בשנת 1979 ורדה רוטר עבדה במכון הטכנולוגי של מצ׳וסטס- אונברסיטה פרטית המתמחה בתחומי המדע וההנדסה שנמצאת במדינת מצ׳וסטס שבארצות הברית. ורדה חקרה את הגן p53 במעבדתו של דיוויד בוליטמור, בתחילת מחקרה מצאה ורדה רוטר כי הגן p53 נוכח בגידול סרטני. 

הימצאותו של הגן בגידולים סרטניים היא משמעותית והיא הציעה להשתמש בגן כסימן זיהוי ביוכימי להמצאות גידול, והמדענים סברו כי הגן תורם להופעת מחלת הסרטן.

ורדה רוטר חקרה את הגן יחד עם פרופסור משה אורן, הם חזרו בשנת 1981 לארץ ופתחו שתי מעבדות במכון ויצמן למדע, ורדה פיתחה שיטות חדשניות לזיהוי הגן p53, והשיטות האלו מצויות בשימוש כיום במעבדות בעולם. 

בעשור הראשון, בניסויים מסויימים נראה כי הוא ממלא תפקיד מרכזי בהתפתחות סרטן, ובניסויים אחרים הוא לא היה קשור בהשראת התהליך הסרטני. בנוסף, ממחקרים שעשו שימוש ב-p53 משובט ממקורות שונים הראו סתירות וחוסר עקביות.
לאחר כמה שנים ורדה רוטר, משה ארון וחוקרים נוספים השוו את שיבוטי הגן שהם פיתחו והתגלה כי כל שיבוט שונה מהאחר, והשוואה זאת הובילה למסקנה שהגן שזוהה כמעודד הופעת גידול סרטני אינו אלא מוטציה של הגן המקורי. בנוסף, התגלה כי המטרתו של הגן היא לדכא סרטן מכיוון שהוא גורם לתאים סרטניים לעבור אפופטוזה.
אך עם השנים, מחקרים של פרופסורית ורדה רוטר ופרופסור משה אורן התפצלו לכיוונים שונים. 

הפרופסורית ורדה רוטר התמקדה בחקר המוטציות של הגן בתאים סרטניים ופרופסור ארון התמקד בחקר פעילות של גן p53. יחד עם זאת, המשיכו לשתף פעולה וכתבו ביחד מספר מאמרים בנושא, השיתוף פעולה ביניהם הציב את מכון וויצמן בחזית המחקר העולמי של p53. כיום, פועלות במכון וויצמן כ-20 קבוצות מחקר שעבודה שלהן קשורה ב-p53.

כיום, ידוע לנו כי החלבון, p53 הוא גורם נפוץ בתאים של יצורים רב תאיים. לחלבון זה חשיבות גדולה בהגנת התא במצבים בהם מנגנוני החלוקה של התא נפגעו. במצב רגיל, רמות הp53 בתא נמוכות, אבל כאשר התרחשה פגיעה בגנום של התא והתא מתחיל בתהליכי חלוקה לא מבוקרים מצב שיכול להיגרם מחשיפה לקרינה או מחדירה של וירוס, תעלה רמת חלבוני הp53 . החלבון נקשר לאתרי בקרה שונים בגנום ומעודד תעתוק של חלבונים שונים הגורמים לעצירת תהליך החלוקה. במקרים בהם הנזק שנגרם לתא גדול מדי ולא ניתן לתקנו, חלבון הp53 יגרום לעידוד תעתוק של חלבוני אפופטוזיס . למעשה הוא מבקר את חיי התא, ובאמצעות בקרה על פעילותם של גנים רבים הוא מכוון את התא לתיקון פגמים ב DNA או גורם לתא לעבור אפופטוזיס. חלבון זה, הוא אחד מהחלבונים הידועים כמדכאי-גידולים והוא זכה למעמד מיוחד ״מולקולת השנה" ו"שומר הגנום" מפני שהוא מדכא גידולים, ושיבושים בפעילות שלו מעורבים כמעט בכל סוגי הסרטן.

בשנים האחרונות, מדענים במכון ויצמן גילו תפקיד חדש לגן p53 , הם הראו שp53 מונע מתָאים להפוך לממאירים לא רק שהוא מונע הצטברות של פגמים בDNA ומגן על הגנום , אלא גם באמצעות בקרה על פקודות אפיגנטיות, אשר קובעות איך יתפקד הגנום.